אחי, לאורך שנים היות עבורי דמות להערצה, מן מודל לחיקוי. בבית הספר תמיד הייתי מחייך למורים ששאלו אותי אם אני אח של? ובגאווה וראש מורם עניתי שכן. יש בינינו שלוש שנים הפרש בגיל, הפרש שנתן מקום לכל אחד מאיתנו להתפתח בסביבתו אך מספיק קרוב כדי לאפשר לנו לחוות חוויות משותפות בזמן קרוב. לאורך השנים תמיד נשאתי מבט אליך, רציתי להיות כמוך כשאגדל. מקובל, מוקף בחברים, אהוב על המורים וההורים. מוצלח כזה. תמיד ידעתי שיש על מי לסמוך, למי לספר את הסודות הכי כמוסים ולמי אני יכול לפנות בעת צרה כשאני לא רוצה לערב את ההורים. ידעתי שיש לי גב, שיש מי ששומר עלי, שנמצא שם תמיד צעד אחד מאחורי למקרה שאפול. היו פעמים בהם הייתה לוקח אותי איתך בימי שישי ליציאות עם החברים שלך, רק כדי שלא אשאר לבד.
להמשך קריאה :
;){kind=link}